אגב, עיניינית, אני לא חושב שהחוק פוגע בי, או לכל הפחות אני לא מוצא את עצמי נפגע מהחוק. את האלכוהול שלי אני רוכש ביחד עם הקניה השבועית בשופרסל בעיקר בגלל שזה זול בהרבה מאשר בפיצוציות.

אבל הטענה מנגד היא שגם הילדים לא נרתעים מהחוק שכן החוק החדש לא מהווה שום שינוי מבחינתם. הרי מכירת אלכוהול לקטינים אסורה גם לפי החוק הישן וגם לפי החוק החדש ולמרות זאת הם מצאו דרכים להשיג את האלכוהול המדובר.

שוב, אנחנו רואים פה הקצנה שנגרמת עקב אוזלת ידו של המחוקק, הוא לא הצליח לאכוף את החוק שאוסר מכירה לקטינים אזי הוא החליט לאסור על מכירה לכולם. זה סוג של פיתרון, אבל אם לא הצליח לאכוף את איסור המכירה לקטינים מדוע שיעלה בידו לאכוף את האיסור הכבד יותר?

פעם נתקלתי במאמר שסיפר על מחקר בנושא סרטן השד, המסקנה הישירה שלהם הייתה שלנשים שיש להן שדיים לא סימטריים נמצאות בקבוצת סיכון גבוהה יותר להיפגע מסרטן השד. הקטע הוא שאין דבר כזה שדיים סימטריים לחלוטין ולכן המסקנה היא זהה לנשים שיש להן שדיים הן בקבוצת סיכון. עכשיו צמצם את זה עוד יותר, כי אלמלא האישה עברה כריתת שד הרי שהיא בעלת שדיים ולכן אפשר להגיד שנשים, הן בקבוצת סיכון של סרטן השד.

במערכות מידע הנתון הוא יחידת המידע הבסיסית ביותר, הוא גם אובייקט שכשלעצמו אין לו כל חשיבות. אבל צבירה של נתונים והצגה נכונה שלהם היא הדרך לקבל מידע רלוונטי ועיניני.

לצורך העיניין, אפשר להציג את כמות הנערים השיכורים שאושפזו באוגוסט אל מול כמות השיכורים שאושפזו בספטמבר, אבל התצוגה הנכונה צריכה להיות ספטמבר 2009 אל מול ספטמבר 2010 או אוגוסט 2010 אל מול אוגוסט 2011.

אבל מי שאחראי להביא לנו את המידע הוא בדרך כלל אדם שיש לו אינטרס, במקרה הזה המדינה. כרגע החוק הוא בסטטוס "הרצה" וצריך לשכנע את האוכלוסיה בחשיבותו. שיטת הצגה של מקרים באוגוסט אל מול מקרים בספטמבר היא פיתרון קל ונוח למרות שהיא מהווה עיוות של הנתונים וכיפוף האמת. אבל במדינתנו כיפוף האמת הינה סוג של מומחיות וככה זה גם יראה.

זה לא נכון שאין אכיפה על נושא הכניסה לצומת לא פנוי, אם הרמזור התחלף ואתה עומד באמצע הצומת והמצלמה מצלמת אותך ברכותי, הדו"ח בדרך ואכן – בצמתים בהם מופעלת מצלמת רמזור כמות הגניבה של רמזורים אדומים וצמתים חסומים היא פחותה.

אני לא באתי לטעון פה אם החוק הוא מיותר או לא, כל שטענתי הייתה שאם החוק הזה לא יהיה מלווה באכיפה הוא יתמוסס.

שגיא
מספר הערות:
א. אני מסכים איתך שהחוק לא יפתור את כל הבעיות, אבל לא מסכים איתך שטיפול בסימפטומים הינו מיותר.
ב. אני גם מסכים שאין חוק שאי אפשר להפר. השאלה שיש לשאול – האם הצבת מחסום נוסף בפני קטינים הרוצים לקנות אלכוהול תקטין את מספר העוברים על החוק? במלים אחרות: אולי יהיו כאלה שירצו אלכוהול (לא חוקי) וייותרו אם הוא לא זמין מיידית?
אני מוכן להסכים איתך שיש כאן פגיעה כלשהי באנשים נורמטיביים שרוצים לקנות בקבוק בירה אחרי 11 בלילה. עד כמה הפגיעה היא ממשית? אני חושב שחובת הכימות וההוכחה עליך – לדעתי הפגיעה אינה ממשית.
ג. וגם היא הפגיעה היא ממשית – הקריטריון נכון להערכת החוק היא לבחון אם הפגיעה שהוא פוגע בציבור מסויים (ציבור האנשים הנורמטיביים הרוצים לקנות בירה אחרי 11 בלילה) היא מידתית. לדעתי הפגיעה היא מידתית. מי שבאמת נורמטיבי, ויתקע בלי בירה אחרי 11 בלילה, יוותר פעם אחת, וידאג למלאי מספיק לפעם הבאה.
ד. כמובן שאת השפעתו של החוק יש לבחון בצורה רצינית, וכאשר יובאו נתונים אתה מוזמן לבוא ולבחון אותם ולהביע את דעתך. לצעוק עכשיו ומראש שהנתונים, שעוד לא ראית, מוטים, זה לא רציני.

"בלי אכיפה החוק הזה לא שווה את חתיכת הנייר עליה הוא מודפס" – זה נכון לכל חוק.
יש למשל, במדינתנו, חוק שאוסר כניסה עם רכב לתוך צומת כאשר ברמזור דולק אור אדום. החוק הזה גם לא מי יודע מה נאכף, ויש גם אנשים רבים המפרים אותו. כנראה הוא לא יוצר "מגבלה בעייתית". האם זה הופך בעיניך את החוק למיותר? אולי פשוט נבטל אותו וזהו?

יש לי עם החוק הזה שתי בעיות – הראשונה, שבלי אכיפה החוק הזה לא שווה את חתיכת הנייר עליה הוא מודפס וכפי שראינו עם חוק האיסור עישון במקומות ציבוריים – אם אין אכיפה אנשים מתעלמים מקיומו.

הבעיה השניה היא – שהחוק לא יוצר פה שום מגבלה בעייתית. עד היום אסור היה למכור אלכוהול לילדים מתחת לגיל 18 ובכל זאת הם הופיעו בגנים עם אותם הבקבוקים. אז או שיש עבריינים שמוכרים לקטינים, ואז מה יפריע להם למכור גם מעבר ל 11 בלילה. או שיש לקטינים הללו דרכים אחרות לרכוש את האלכוהול בשעות שמותר ואז מה הועילו חכמים בתקנתם.