בעולם הפיתוח מקובל להבדיל בין מהדורה לבין גירסה ולשנות את המספר המזהה של התוכנה בהתאם. ככה אנחנו יכולים להניח שהשינוי בין 1.2 ל 1.3 הוא יחסית מינורי לעומת 2.1 ל 3.2. כך למשל ההבדל שבין גירסה 2.8.1 ל 2.8.2 בוורדפרס כולל בעיקר תיקוני באגים ואינו כולל שינוי מהותי בדרך שבה המערכת מתפקדת. לצורך העניין המעבר בין 2.7 ל 2.8 הוא משמעותי הרבה יותר.
כמובן שמדובר רק בנוהג ואין שום "תקינה" כשמדובר בפרוייקטי קוד פתוח, ככה למשל wine עברה רק לא מזמן לגירסה 1.0 ואילו אובונטו קובעים את מספר הגירסה לפי מספר השנה והחודש בה היא יצאה (9.04 יצאה באפריל 2009). מצד שני, אם תנסו להשיג תקן ISO לתוכנה שלכם תגלו שכללי המספור הם מחמירים ביותר וכוללים גם את מסמכי התיעוד וכדומה.
וכל ההקדמה הארוכה הזו מדוע? כי פתאום הבנתי שהמונח הזה web 2.0 עולה לי על העצבים, הוא כאילו מציין שינוי גירסה של האינטרנט בעוד שכל ה"מהפכה" הזו שחוגגת פה בשנים האחרונות היא לא יותר מאשר שידרוג של ה GUI.
השנה הייתה 1994 ואבי חזר מסינגפור עם מודם 14.4KB. אינטרנט לא ממש היה והשימוש העיקרי היה בחיבור ל BBSים כשאימי עומדת מאחורי עם סטופר וירטואלי וסופרת פעימות מונה. קצת אחר כך קמה לה פה איזשהו אינטראנט ע"י בזק. היה מדובר בתוכנה שהותקנה על המחשב ופלאג שהתחבר ליציאת המדפסת והשילוב של שני אלו איפשרו גישה לתיבת דואר, צ'אט, לוחות מודעות וכדומה. לא הרבה זמן אחר כך כבר התחברנו לאינטרנט עצמו שעדיין היה בחיתוליו, לפחות בישראל.
אבל אין ספק שהשירות העיקרי בו חפרנו ונברנו היה דווקא ה irc, אותו שירות צ'אטים טקסטואלי שאיפשר לכל משתמש לפתוח חדר או להצטרף לחדר קיים ולהתחיל לדבר. עם הזמן התפתחו שירותים כגון chanserv שאיפשר למשתמש לרשום חדר כשלו או nickserv שאיפשר לשריין כינוי ולהגן עליו.
השלב הטקסטואלי של השירות הזה (הטרמינלי אולי יהיה מונח מדוייק יותר) הוחלף די מהר עם תוכנת ה mirc. תוכנה זו, שהתחברה אל שרתי ה irc סיפקה ממשק חלונאי והעניקה בונוס נוסף בצורת שפת סקריפטינג פנימית שאיפשרה להעניק פונקציונאליות נוספת לתוכנה. הסקריפטים כמובן לא איחרו לבוא וסקריפטים שהפכו את המירק לשירות הורדות קבצים (שכללו בין השאר גם ניהול יחס הורדה העלאה) או בוטי טריוויה החלו לצוץ במהירות.
הסקריפטים הפשוטים יותר ידעו פשוט להתממשק עם שירותי ה Chanserv או ה nickserv כדי לנהל רשימות חברים, פרופיל אישי וכדומה.
איך שלא תסתכלו על זה, אני לא חושב שיש דוגמא טובה יותר לכך שהאינטרנט בתחילת דרכו היה מלכתחילה עולם של תוכן גולשים. ואכן, דריסת הרגל של חברות מסחריות הייתה מינימלית והשימוש היה בין אנשים פרטיים בלבד.
אני לא יודע להצביע על היום המדוייק אבל אני זוכר שאי שם בשלהי 1999 מצאתי את עצמי מתחבר לאחד החדרים ומוצא אותו שומם למדי. אינטרנט זהב הקימו שירות צ'אט מבוסס דפדפן ובכך הנגישו שירות לאותם אנשים שלא הסתדרו עם ה MIRC. עולם ה IRC לא ננטש לגמרי, אבל מספר הנאמנים צנח במהירות במיוחד בחדרים שבהם שוחחו בעברית.
זו הייתה התקופה של הבועה והפריחה ולרגע נראה כי לכל אחד יש פורטל ביד. צמיחת הפורטלים העבירה את העסק לעולם של תוכן, לא עוד תוכן גולשים אלא מעבר לתוכן עורכים שיחליטו בשבילכם מה לקרוא ומתי.
אותן חברות תיעלו את תוכן הגולשים למקומות בהם יכלו לשקול ולמדוד אותן, את התעבורה הזו מכרו לחברות הפירסום ולנו מכרו את לוקש ה"אל תתלוננו על הפרסומות כי אתם מקבלים פלטפורמה בחינם".
זה לא web 2.0
כ 14 שנים אני ברשת וכשחושבים על זה לעומק לא קיבלנו שום שינוי מהותי באינטרנט שלנו אלא רק החזרנו את השליטה לידיים שלנו. אם בעבר ה IRC היה עבורנו הכל, הרי שכיום אנחנו מפצלים את הכל לשלל שירותים שונים אבל העקרונות נשארו זהים.
אם ניקח את טוויטר לדוגמא, האם קשה למצוא פה את האנלוגיה לחדר צ'אט עצום? כולם מדברים בכללי, חלק מדברים בפרטי, יש כאלו שסתם זורקים משפט ואחרים שמנהלים דו / רב שיח. האנלוגיה עד כדי כך דומה שאת נושאי השיחה (האש טאגס) אנחנו מסמנים בעזרת הסולמית (#) אותה סולמית שסימנה בעבר שם של ערוץ (chan) בערוצי ה IRC.
הורדות של תוכן? נאפסטר נחשב עבור רובנו כשירות שיתוף הקבצים הראשון, אבל כאמור, שיתוף קבצים על גבי רשתות ה IRC היה קיים עוד הרבה לפני.
את קבוצות הדיון של פעם החלפנו בפורומים ופייסבוק הוא בסך הכל שידרוג מטורף לממשק של nickserv הזכור לטובה.
בסופו של דבר, כל "מהפכת ה web 2.0" היא למעשה לא יותר מאשר החזרה של הרשת אל "בעליה" המקוריים – אנחנו – הגולשים. ורק בשביל סגירת המעגל אנחנו רואים איך שוב מנסות החברות הגדולות לאתר את נקודת החדירה שלהן אל תוך התוכן גולשים ורתימה שלו לשירותיהן.
כתיבת תגובה