אין פה פואנטה, סתם דברים שרצו לי בראש במשך הזמן האחרון וסוף סוף זכו לעלות על הכתב.

גיקים

לפני שבועיים הפעלתי את חשבון הגוגל אנלייזר שלי על הבלוג, במשך השבוע הראשון שבו טרחתי לעדכן הסטטיסטיקות דפדפנים הצביעו על מכה לאקספלורר. מעל 60% מהקוראים השתמשו בדפדפנים חלופיים. בשבוע השני כמעט ולא כתבתי, מאזן הדפדפנים השתנה ל 95% לטובת האקספלורר. הבלוג הזה מיועד לקהל הגיקי יותר של הרשת וזה נראה טוב מאוד בתוצאות הללו.

פוסטים

הפוסט הנקרא ביותר בתולדות הבלוג הוא "גיקית חרמנית", פוסט הזוי למדי שדיבר על ויברטור שמתחבר לאיפוד ורוטט לפי הקצב. הפוסט קיבל הפניה מחיים ברשת שהניבה מעל 500 כניסות ביומיים. בנוסף עד היום הוא הפוסט שמגיעים אליו הכי הרבה דרך גוגל.

גוגל

מילות החיפוש הנפוצות ביותר דרכן מגיעים אל הבלוג הזה הן גיקית, חרמנית, "שכנה סוכר" ושלל ואריאציות על המילים הללו. חלק ניכר מהכניסות הללו מגיעות מגירסה ערבית של גוגל. כולן כאמור מובילות אל הפוסט המדובר ממקודם. מילת חיפוש נפוצה אחרת היא nzb שהוא השם של הבלוג אך גם מתייחס להורדות קבצים מניוז-גרופס. גם גיגול המילה בלייזר מובילה אל הבלוג, רוב המבקרים חיפשו אחר הסרת שערות בלייזר.

The NZB

השם של הבלוג הוא ראשי התיבות של השם שלי, והוא נרשם ללא שידעתי על ההקשר הנוסף של NZB. לרוע המזל, עדיין לא הגיע אף אתר שעוסק בהורדות מהניוזגרופס וביקש לרכוש ממני את הדומיין.

לחזור לכתוב

זה לא משנה מה הסיבות שבגינן מפסיקים לכתוב הקטע הקשה ביותר הוא לחזור לכתוב. לפני הבלוג הזה היו לי ארבעה בלוגים. השורד הגדול מביניהם החזיק מעמד חודשיים ואילו הבלוג שנמחק הכי מהר החזיק מעמד יומיים. הבלוג הקצר הוקדש לצילומים של גוזל עורבני שנפל מהקן וניסיתי להציל, הוא החזיק מעמד יומיים עד שמת, הבלוג מת ביחד איתו. עד היום השתמשתי במערכת הזו, במערכת של ישראבלוג, במערכת של תפוז ובעוד מערכת php שאת שמה אני לא זוכר אבל בהחלט הייתה חביבה. הבלוג שכן שרד תקופה ארוכה היה למעשה הבלוג שעודד אותי לפתוח את הבלוג הזה.

תולדות מחשב קשישא

לפני המחשב הנוכחי היה לי דיורון 1200. עם השידרוג הוא הועבר בשימחה לעמוד על יד הטלוויזה ולשמש כתחנת מדיה. זה עבד מצויין והיה פיתרון נפלא אבל בסופו של דבר רכשתי את היס מקס והמחשב ההוא ננטש. לאחר תקופה קצרה של עמידה בצד הותקן עליו השילוש הקדוש (אפצ'י, MySql ו php) ולאחר מכן הבלוג הזה (בהמלצתה של xslf). מאז שהותקן רצו עליו ארבעה עיצובים שונים שתרגמתי עד לעיצוב הנוכחי. הכתובת של האתר נקנתה במכירת חיסול של יאהוו תמורת 6$ לשנתיים. לפניה הייתה כתובת חינמית, שעד היום מגיעים אליה אנשים מדי פעם: http://nitzan.kicks-ass.net.

ערוץ המונדיאל של NRG מדווח:

מי שהצליח להסעיר את גרמניה הוא נער שיכור בן 16, שדקר לא פחות מ-28 אנשים בעשר דקות בלבד

מעניין מתי זה יהפוך לענף ספורט רשמי

במסגרת עבודתי, יוצא לי להגיע פעמיים בשבוע לתל אביב. בהתחלה נסעתי עם האופנוע, זה אומנם קצר ומביא אותי מדלת ביתי אל דלת המשרד אבל בסופו של יום, אין כמו השלווה של נסיעה ברכבת.

הבעיה היא כמובן, איך מגיעים אל הרכבת מהבית, מהרכבת אל המשרד וחזור. בהתחלה החנתי את האופנוע בחיפה ונסעתי עם כל הציוד לתל אביב. אבל להיסחב עם קסדה מעיל כפפות כל הדרך זה לא ממש סימפטי, כך גם הקווים של דן.

והנה היכה בי רעיון – אופניים. עולים על האופניים מדוושים לרכבת, נוסעים לתל אביב ומדוושים למשרד – קל פשוט ונוח.

מסתבר שלא. הנהלים של רכבת ישראל אומרים שעל מנת להעלות אופניים אל הרכבת יש לקפל אותן ולהכניס לאריזה. עכשיו מי יהיה מספיק נחמד כדי למצוא לי את הווידאו של האופניים שמתקפלות לגודל של מזוודה?

בסרט מועדון קרב דיברו על כך שכל הסידורים שבטיסה – נועדו על מנת להרגיע את הנוסעים ותו לא. במכסחי המיתוסים, בדקו את התאוריה לפיה תנוחת ה"חירום" במטוס נועדה להרוג את הנוסעים כיוון שהפיצועים שהפיצויים על מוות הם חד פעמיים ואילו עבור נכה – יש לשלם הרבה יותר.

אבל בטיסה האחרונה עברה לי מחשבה די מטרידה בראש – מדוע יש להדק את חגורות הבטיחות בעת ההמראה והנחיתה?
את השאלה הזו בדיוק שאלתי חלק נכבד מהדיילים בטיסה האחרונה, כולם הינהנו עם הראש בנחמדות והמשיכו הלאה מבלי היכולת לספק תשובה אמיתית. גם השאלה "האם זה מה שיציל אותי במקרה של התרסקות" לא הניבה תשובה רצינית במיוחד.

הטיסה מהונגריה לארץ נמשכה שלוש שעות, שבמהלכן הגעתי למסקנה המאוד מתבקשת – ההצדקה היחידה שיש לחגורות הבטיחות במטוס היא כלל וכלל אינה קשורה לבטיחות אלא נועדה לשמש למטרה אחרת.

המקומות במטוס הינם מקומות מסומנים, כך שכל נוסע שעולה למטוס רשום במערכת בציון מקום הישיבה שלו.

אז למה נועדו חגורות הבטיחות? במקרה של התרסקות של המטוס הגופה תשאר קשורה אל המושב ובכך תוקל עבודת זיהוי הגופות בשלב מאוחר יותר.

אגב, אם תהיתם מה הם הדברים שלא מומלץ לעשות בזמן טיסה – זה להסביר את זה לדיילת בקול רם. מילא שהיא מחווירה, אבל הנוסעים מסביב בכלל נכנסים לפאניקה.
עוד דברים שלא כדאי לעשות – להסתכל מהחלון ולצעוק "דייל – מה זו החתיכה הזו שנפלה הרגע מהכנף"

אה כן – חזרתי

משום מה חשבתי לתומי שמעבדים מקוריים של אינטל מיוצרים על ידי אינטל.

באה הרשת וסיפרה לי אחרת

כן, מסתבר שמעבדי אינטל מקוריים הם של קבוצת חיון.

נו טוב, כל יום לומדים משהו חדש

רבות כבר דובר על לוח השנה של פלאזה כך שאני אוותר על התיאורים הנרחבים ואעבור ישירות לסיפור חיי. אבי, נולד לפני שנים רבות באיזה אי קטן ושכוח אל המכונה בריטניה. היתרון העיקרי של זה מבחינתי – זה האזרחות הבריטית שכמסתבר, עוברת בירושה, אבל אני שוב חורג. כראוי לאדם שנולד בגולה ולא היה שייך למשפחה דתית, ידע אבי את תאריך הלידה הלועזי שלו אך לא את העברי. היות והיום בו שמעתי על פלאזה היה בדיוק יום הולדתו של אבי, ניסיתי להעזר בשירותיו על מנת למצוא את תאריך הלידה העברי שלו.

שיטת העבודה של פלאזה היא פשוטה למדי, הלינק בנוי בצורה הבאה: http://www.plaza.co.il/?month=5&year=1948 כלומר כל שיש לעשות זה לשנות את מספר החודש והשנה ולקבל את הדף המתאים בלוח.

אם נלך קצת אחורה, השנה היא 1999, למעשה 31.12.1999 ואוכלוסיית העולם מתחלקת לשלושה סוגים.

הראשון – השפויים – סילבסטר יחגג בעוד דקות מועטות וצריך בת זוג לנשיקה.

השני – הראציונאלים – כבר תיקנו את רוב הבעיות של באג 2000, וגם ככה מנפחים את הסיפור.

השלישי – הפרנואידים – שכבר ברחו להרים והצטיידו בנשק ומזון לקראת יום הדין שיבוא כשכל העולם הקשור בכבלי המחשב יקרוס אל תוך האבדון בעיקבות העובדה שמתכנתים טרחו לכתוב את השנה בצורה דו ספרתית ולא התכוננו אל שנת אלפיים ואילך.

העולם לא קרס, יום הדין לא בא והבעיה היחידה שנתקלתי בה הייתה עם איזושהי תוכנה איזוטרית שחיברה בין המחשב שלי למכשיר קשר ואיפשרה לנצל את טווח התדרים השמור לעולם חובבי הרדיו על מנת לבצע תיקשורת אלחוטית עוד בימי קדם.

כאמור, ביטים רבים זרמו ברחבי הסייבר ספייס ואיפשהו נסגר הנושא שאת השנה בתאריך כותבים בצורה של ארבע ספרות – גם אם בוחרים להציג רק שתיים מתוכן.

אז יש לנו את עולם המחשבים, ויש לנו את פלאזה. אני לא יודע אם הם שכחו, הזניחו, לא לקחו בחשבון או פשוט הניחו שהם (או לוח השנה העברי) לא יהיו שם עד שנת 3000 לספירת הגויים.

אז איפה הבעיה? הרי פלאזה מייצגים את השנה בצורה של ארבע ספרות – והם עובדים בסדר גמור.

ובכן, כך זה נראה למראית עין, שכן מי שיטרח להשוות בין 48 לבין 1948 לא יראה שום הבדל הן מבחינת סידור הימים והן מבחינת ההתאמה בין תאריך עברי ללועזי. לעומת זאת, מי שינסה ללכת צעד אחד קדימה ולהציב את שנת 948 במשוואה – כן יראה שינוי שכזה.

וכך, סקרן לי לגבי התנהלות הזמן תהיתי לי מתי נולד ישו. בעצם, השאלה לא נכונה כי אני לא רוצה להתחיל פה דיון על מאיזה יום בחייו התחילו לספור ולכן נשאל – באיזה תאריך עברי התחיל לוח השנה הלועזי.

התשובה (ובעבור זה הייתה כל החפירה למעלה) , לפחות על פי פלאזה – היא שלוח השנה הלועזי התחיל לספור ביום שבת, כ"ג בטבת, התש"ס. כלומר – בשנת 5760 ללוח השנה היהודי. כיום אגב, אנחנו בשנת התשס"ו, דהיינו – 5766. בצורה כלשהי, הצליח לוח השנה היהודי לזנק רק 6 שנים במשך 2006 שנים של הגויים.

[tags] תמונות, web2.0, לוח שנה, באגים [/tags]