יש את הרגע הזה, שבו נשלחת היד לקחת משהו משולחן העבודה פוגעת בכוס הקפה ושופכת אותו על כל החפצים שעליו.
שבריר רגע אחד לפני זה, קיים הרגע שבו מבינים שהיד הולכת להתנגש בכוס הקפה ולשפוך אותה על הכל ואין שום דבר שאפשר לעשות בנידון.
רגע ארוך במיוחד הוא הרגע של התדהמה שלאחר שפיכת הקפה, כאילו שלמרות שהיה ברור לחלוטין שזה הולך לקרות עדיין קשה להאמין שזה קרה.

אבל הרגע המסובך ביותר הוא הרגע שבו מתחילים להעביר חפצים ממקום למקום על שולחן העבודה ומתחילים לתהות האם קודם לסדר או קודם להביא נייר סופג ואם מסדרים אז מה מצילים ראשון.

תובנה בונוס – לא משנה מה יהיה סדר הדברים שיכניס חזרה סדר אל תוך המיני כאוס – תמיד האובייקט הנדרש ביותר יצליח לספוג לתוכו את מירב הקפה. זה לא ממש מפתיע בהתחשב בעובדה שזה בדיוק הכיוון אליו היד הושטה אבל בהחלט מעצבן כל פעם מחדש.