המכללה

על הכותב: ~ניצן~

פוסטים של ~ניצן~:

מודם סלולרי באובונטו

השימוש במכשיר הסלולר כמודם למחשב הוא פשוט ונוח אך לעיתים בעייתי. אומנם, תשתית ה 3G מאפשרת קיום של תקשורת נתונים ושיחה קולית במקביל, אך עדיין המשתמש מוגבל אל סביבת המחשב שכן כל התרחקות פירושה ניתוק. המצב גרוע עוד יותר מבקומות בהם אין כיסוי לדור שלישי והשימוש העיקרי הוא ברשת ה 2.75 (ששקולה לחבילת ה 250kbs שהוצעו בראשית ימי ה ADSL בארץ) שכן התשתית הזו מכניסה את תקשורת הנתונים למצב הקפאה בעת קיום שיחה. הפעם לא רק מתפללים שההורדה כבר תסתיים, אלא גם מקווים שאיש לא יתקשר.

האפשרות השניה היא כמובן לרכוש את מודם התקשורת שסלקום (או כל חברה סלולארית אחרת) מציעה ולנסות להגדיר אותו על המחשב. היום הגיע אלי מישהו עם מודם Sierra wireless AirCard 880E (המודם החדש שסלקום מחלקת במסגרת חבילת האינטרנט חופשי ב 129 שקל) וביקש עזרה בחיבור שלו לאובונטו.

השלב הראשון היה לראות האם אובונטו בכלל מזהה את החומרה. לאחר חיבור המודם, הקלדתי בטרמינל את הפקודה הבאה:

dmesg | grep Sierra

לאובונטו לא הייתה שום בעיה לזהות את המודם, והשאילתה החזירה את החיבורים של המודם, במקרה שלי ttyUSB0 (אפס בסוף, לא האות O)
היות ואין כל תמיכה "רשמית" במודם הלז עבור לינוקס, העסק הצריך קצת חיפושים, בסופו של דבר, מצאתי את העמוד הזה באתר של היצרנית שמכיל סוג של מדריך לא רשמי ומתנער מאחריות.
אחרי שיטוט ארוך במדריך ובעבודה אל מול הפוסט הקודם שלי שעסק בחיבור נוקיה לאובונטו כמודם הצלחתי למצוא ולייצר בסוף את קבצי החיוג הנחוצים.

את הקבצים הנחוצים ניתן להוריד מכאן כקובץ זיפ ולפרוש אל תוך התיקיה etc/ppp/peers. השינוי היחיד שיש לעשות (ולרוב לא יהיה צורך לעשותו, אלא אם כן יש רכיב תקשורת אחר שמתחבר דרך pcmcia / usb) הוא לעדכן בקובץ שנקרא gsm את מיקום החיבור (ttyUSB0 במקור, אבל זה סודר לפי החומרה המחוברת).

לאחר שזה בוצע, ניתן להתחבר אל הרשת בעזרת הפקודה pon gsm ולהתנתק בעזרת poff gsm כפי שזה מוסבר בפוסט הקודם בנוגע למודם סלולרי.

הערות
1. הטקסט הזה מתייחס ל Sierra wireless Aircard 880E, אין לי מושג אם זה יעבוד גם עם כרטיסים אחרים, סביר להניח שכל זמן שהכרטיס מזוהה, לא תהייה בעיה אבל אני לא משוכנע בזה, מי שמנסה מוזמן לעדכן.
2. סלקום צריכים את היוזר והסיסמא, באורנג' אין בהם צורך, לכן מי שמעוניין להמיר את הסקריפט לאורנג' יצטרך להסיר את שתי השורות המתיחסות ל user ו password בקובץ gsm. כמו כן, יש לעדכן את כתובת השרת בקובץ gsm_chat (uinternet במקום internetg למיטב זכרוני).

Popularity: 17% [?]

הצגת RSS בוורדפרס

בשבוע שעבר יצאתי כאמור למילואים, כמה שינויים בערכת העיצוב נתקעו ברמת שרת הפיתוח ולא עלו לשלב הבא, בגלל נושא של הרשאות על השרת. בינתיים הצלחתי לשייף קצת את הפונקציות מה שפתר את בעית ההרשאות ואיפשר להעלות את התיקונים לאוויר.

* אזהרה… זה אולי לא מתחיל ככה, אבל זה הולך להיות פוסט טכני, מאוד.

מי שקורא את התוכן בבלוג שלי ע"י כניסה לבלוג עצמו ולא דרך ה RSS, בוודאי שם לב שהחלק העיקרי של הבלוג הוא שלושה טורים המציגים בעמוד הראשי את שלושת הכתבות האחרונות. היות ובימים האחרונים יכולות השימוש שלי הוגבלו ע"י היכולות של הסלולארי שלי (בפוסט אחר, בהמשך) החלטתי לשנות את הפונקציונאליות של העיצוב כך שתציג תוכן שאני יכול לעדכן ולא תשאיר את העמוד ללא כל שינוי.

לצורך כך, הוקרבו העמודה האמצעית והעמודה השמאלית כך שתצגנה עידכונים מתוך הפליקר והטוויטר שלי, היות ואלו הכלים שהסלולאר שלי מאפשר לי לעבוד איתם בנוחות מקסימלית. העידכונים לא יופיעו בפיד ה RSS הרגיל שלי וכאמור מי שמעוניין יכול לעשות מנוי על הפידים הספציפיים (פליקר, טוויטר, פרינדפיד) אך כעת, כל מי שיכנס לבלוג (כנסו כנסו) יראה את עדכוני הפליקר והטוויטר שלי בעמוד הראשי.

איך זה נעשה?
ברמת העיקרון, לוורדפרס יש ספרייה התומכת בעבודה מול RSS. כל שיש לעשות זה להגדיר את כתובת הפיד, למצוא את התיאורים הרלוונטיים של הרכיבים ולשפוך אותם אל תוך הקוד. לצורך העבודה נשתמש בפונקציה fetch_rss.
(אני אתחיל מטוויטר כי הוא הפיד הפשוט יותר, לצערי פליקר מסובך בהרבה בגלל כמות המידע שהוא סוחב ולכן עלול לדרוש טקטיקה אחרת.)

השלב הראשון יהיה לבחון את מבנה הזנת ה RSS. במקרה של טוויטר, ההזנה היא מאוד פשוטה, יש לנו אובייקט בשם item שבתוכו חמישה אובייקטים נוספים: title, description, pubDate, guid ו link:

< ?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?>
<rss version="2.0">
<channel>
<title>Twitter / nitzanb</title>
<link>http://twitter.com/nitzanb</link>
<description>Twitter updates from nitzanb / nitzanb.</description>
<language>en-us</language>
<ttl>40</ttl>
<item>
<title>nitzanb: down to 50 post in my G'Reader</title>
<description>nitzanb: down to 50 post in my G'Reader</description>
<pubdate>Thu, 28 Aug 2008 11:06:23 +0000</pubdate>
<guid>http://twitter.com/nitzanb/statuses/901533252</guid>
<link>http://twitter.com/nitzanb/statuses/901533252</link>
</item>
</channel>
</rss>

אובייקט הגג נקרא channel וזהו האובייקט הראשי של פיד העידכונים שלי. יש לו מאפיינים (השם שלי, הלינק וכ') ותתי אובייקטים (item). כל תת אובייקט הוא בעצם ציוץ שלי בטוויטר. בגלל המבנה הכה פשוט של טוויטר, בפיד שלהם יש לא מעט כפילויות, זה לא ממש מפריע כמובן וצריך לקחת רק מה שרלוונטי. במקרה שלי, החלק היחיד שהיה רלוונטי עבורי היה הציוץ עצמו ואותו ניתן לקחת מ title או description.

את הקוד עצמו כתבתי בתוך קובץ שנקרא twitter.php, וקראתי לו מהמקום בו רציתי אותו בעזרת include. כמובן שאפשר לשלב את זה גם בקוד המקורי, אבל תמיד יש סכנה של מחיקה / טעויות / אובייקט לא סגור וכ'. מה גם, שהשימוש ב include מאפשר לסלק את הקוד הזה בזריזות בתום השימוש.

include_once(ABSPATH . WPINC . '/rss.php');
$rss = fetch_rss("http://twitter.com/statuses/user_timeline/14898288.rss");
$maxitems = 5;
$items = array_slice($rss->items, 0, $maxitems);
foreach ( $items as $item ) :
if (empty($items)) echo 'No items';
else {
?>
<div class="twit">
< ?php echo $item['title']; ?>
</div>
< ?php }
endforeach; ?>

אז מה קורה כאן?
השורה הראשונה, קוראת למחלקה של וורדפרס שתפקידה לטפל ב RSS. מבלי לקרוא לפונקציה הזו, וורדפרס לא תוכל לטפל ב RSSים וכל העסק לא יעבוד.
השורה השניה מגדירה משתנה בשם rss ושופכת לתוכו את כל הזנת ה RSS.
בשורה השלישית, נגדיר כמה אובייקטים אנחנו רוצים לקבל (אני בחרתי ב 5) .
בשורה הרביעית נעשה שימוש בפונקציה של php (ולא של וורדפרס) המפצלת את ה RSS למערך של אובייקטים. במקרה הזה, אנחנו סופרים 5 אובייקטים החל מהאובייקט הראשון (מספר 0).
השלב הבא, ידרוש מעבר על כל האובייקטים במערך (שורה 5), בדיקה אם יש בהם תוכן או שהם ריקים (שורה 6) ואם הם לא רייקים להדפיס את התוכן שלהם. במקרה הזה, יצרתי מחלקה בשם twit, הגדרתי לה עיצוב בקובץ style.css ועטפתי כל אחד מהעדכונים בתוך המחלקה. על מנת לקבל את התיאור המתאים, קראתי למאפיין הרלוונטי בעזרת שימוש בשמו כפי שהוא מופיע בקובץ ה XML (שורה 10)

והעסק מסתבך
הכל טוב ויפה כשרוצים להציג פיד עדכונים פשוט. זה יעבוד עם טוויטר כמו שזה יכול לעבוד עם פיד של בלוג או כל אתר תוכן רגיל. אבל, כשבוחנים את הפיד של פליקר העסק מתחיל להסתבך.
ככה נראה אובייקט item בפיד של פליקר (ברשותכם (או בלעדיה) הסרתי חלק מהתוכן של התגיות)

<title>27/08/2008</title>
<link>http://www.flickr.com/photos/n2b/2801317401/</link>
<description> </description>
<pubdate>Tue, 26 Aug 2008 20:12:13 -0800</pubdate>
<dc :date.Taken>2008-07-03T18:02:30-08:00</dc>
<author flickr:profile="http://www.flickr.com/people/n2b/">nobody@flickr.com (Nitzan Brumer)</author>
<guid isPermaLink="false">tag:flickr.com,2004:/photo/2801317401</guid>
<media :content url="http://farm4.static.flickr.com/3050/2801317401_27818eea4b_o.jpg"
type="image/jpeg"
height="2592"
width="1944"/>
<media :title>27/08/2008</media>
<media :thumbnail url="http://farm4.static.flickr.com/3050/2801317401_cf83eb05cf_s.jpg" height="75" width="75" />
<media :credit role="photographer">Nitzan Brumer</media>

מלבד המאפיינים הרגילים של פיד RSS (כותרת, תיאור, תאריך פירסום) יש פה כמה תוספות כשהבעייתית מביניהם היא התוספת שנקראת media. מי שיתעמק יבחין שרוב המידע של media נמצא במאפיינים של התגית ולא כתוכן בין תגית פותחת וסוגרת. למעשה, כל המאפיינים של התמונה מצויים בתוך התגית media:content ואת זה, לרוע המזל וורדפרס לא יודעת לקרוא.

מה שהסרתי, עקב חיסכון במקום, זה התוכן תחת התגית description, אך מי שיבחן פיד של פליקר, יבחין כי התוכן תחת התגית הזו הוא htmlי. למעשה, יש שם קטע קוד שמציג תמונה מוקטנת, כיתוב המודיע על כך שהעליתי תמונה וזהו. הדרך הפשוטה ביותר להצגת התוכן מהפיד הוא למעשה להציג את התוכן של תג ה description כפשוטו והתוכן ה HTMLי שלו כבר ידאג להצגה של התוכן.

אפשרות אחרת, היא לעזוב את הספריה של וורדפרס ולהשתמש בספריות המובנות של php. אחת הפונקציות המובנות ב php בגירסה 5 נקראת simplexml_load_file והיא כוללת טיפול בקבצי XML (פונקציה שהייתה חסרה מאוד בגירסה הרביעית).

הפונקציה של php, מקבלת בתור פרמטר את פיד ה RSS (שהוא למעשה סוג של XML) והופכת אותו לאובייקטים על בסיס המבנה של ה XML.

< ?php
$myfeed="http://api.flickr.com/services/feeds/photos_public.gne?id=27399600@N00&lang=en-us&format=rss_200"
$flickr = simplexml_load_file($myfeed);
foreach ($flickr->channel->item as $item)
{
$link = (string) $item->link;
$title = (string) $item->title;
$media = $item->children('http://search.yahoo.com/mrss/');
$thumb = $media->thumbnail->attributes();
$url = (string) $thumb['url'];
$width = (string) $thumb['width'];
$height = (string) $thumb['height'];
$title = (string) $item->title;
?>
<div class="flickr">
<img src="<?php echo $thumb;?/> title="< ?php echo $title?>" />
</div>
< ?php
}?>

אפשר לראות, שהפונקציה לא ניגשת ישירות אל אובייקט ה item כמו במחלקה של וורדפרס, אלא הולכת לפי המבנה ההיררכיה - קובץ ה XML -> ערוץ -> אובייקט. (שורה 4). עד השורה השמינית למעשה, הכל עובד פחות או יותר אותו דבר כאשר השורה השמינית יוצרת משתנה חדש שנקרא media ומתבצעת פניה ל API של יאהו על מנת לקבל את מפרט האובייקט מדיה. לאחר מכן, בשורה התשיעית נוצר משתנה בשם thumb המקבל את כל המאפיינים הנדרשים מתוך ה XML. אל כל אחד מהם ניתן לפנות ע"י ציון שמו במשתנה thumb.

בשלב הבא נותר רק להציג את התמונה ביחד עם כל המידע שהצטבר, בדוגמא פה בחרתי להציג רק את התמונה עם מאפיין title, אך כמובן שניתן לייצר כל קטע קוד רצוי.
על מנת להציג רק תמונה אחת (או מספר תמונות קבוע) ניתן להוסיף משתנה בערך 0 לפני תחילת הספירה ולהוסיף לו 1 עבור כל אובייקט. כאשר המונה ישתווה לערך שהוגדר מראש, הלולאה תפסיק לרוץ.

אליה וקוץ בה
על מנת שהפונקציה המטפלת ב XML תרוץ, צריכה להיות הגדרה תואמת בקובץ ה php.ini המאפשרת לה לרוץ. באם לא הופעלה הפונקציה, תתקבל הודעת השגיאה הבאה:

Warning: simplexml_load_file() [function.simplexml-load-file]: URL file-access is disabled in the server configuration in ……

לצורך כך, יש לחפש בקובץ php.ini את המשתנה allow_url_fopen ולשנות את ערכו מ off ל on. זה מאוד נוח בשרת ביתי, קצת יותר מסובך בשרת איכסון שיתופי. משתמשי דרימהוסט יכולים למצוא מדריך מפורט כיצד לבצע את השינוי בוויקי המוצלח שלהם, מי שמשתמש באיכסון אחר יאלץ להעזר בשירותי התמיכה שלהם.

Popularity: 27% [?]

פגרת הקיץ

כילד אתה לומד לחכות ולצפות לפגרת הקיץ, חופש גדול אנחנו קוראים לזה כאן. אני מניח שהורים דווקא היו נותנים הכל כדי לדלג מעל התקופה הזו, אבל כילד זה סוג של תקופת מעבר ובעיקר חופש של חודשיים מבית הספר. זה מתחיל בגן, עובר דרך בית הספר היסודי וחטיבת הביניים ומסתיים בסוף התיכון. כשמתגייסים, החגיגה נגמרת, פגרת הקיץ מוחלפת ברגילה כל 4 חודשים, רובנו מפצים על זה עם הטיול של אחרי השיחרור שהוא סוג של פגרה ארוכה במיוחד.
באקדמיה זה איכשהו חוזר לתקופה קצרה, אבל במקום תקופה של חופש זה הופך להיות מירוץ אחרי הכסף ואז, כשמגיעים לעבודה הכל נגמר. פגרת קיץ היא אירוע נדיר, רוב החברות לא מסוגלות להפסיק לעבוד לגמרי לתקופה ארוכה. כשכבר יש, זה בד"כ נמשך שבוע ובחלק מהמקומות זה יעלה לך במניין ימי החופש שלך, למרות שהחברה סגורה.

אז הנה רצה המקרה ואני יוצא לסוג של פגרת קיץ, ולא סתם פגרת קיץ אלא פגרה של חודשיים. החודש הראשון במימון המדינה, תנאים של פנסיון מלא, אי שם מעבר להרי החושך. החודש השני, במימון כספי החתונה, אותו ירח דבש שהיינו אמורים לצאת אליו לפני שנה ועדיין לא יצא לנו.

יהיו חופשות, יהיו עדכונים, ככל הנראה לא בקצב הרצוי. יש לי 22 טיוטות שמחכות לפירסום, למרות התוכניות הגרנדיוזיות לא הצלחתי לכתוב את כולן ולתזמן שיופיעו במשך הזמן. בהתחשב ברמת הזמינות של הטלפון שלי, הוא ככל הנראה יהיה מקור העידכונים שלי. ככל הנראה הפליקר והטוויטר שלי יהיו מוקד העניין הראשי, אפשר להרשם לפרינדפיד שלי ולקבל הכל במכה, למי שזה מעניין אותו.
ניסיתי להקים בעמוד הראשי של הבלוג איזשהו עידכון דינמי של התמונות והציוצים, זה לא ממש עבד בגלל איזושהי פקודת PHP שאינה נתמכת. הפיתרון הגיע רק הבוקר, וכבר לא הספקתי לבדוק אולי בחופשה הבאה.
ובינתיים, היו שלום.

Popularity: 26% [?]

סיוט ברכבת

הכל התחיל כשהרכבת איחרה, למעשה, אילולא הייתה הרכבת מאחרת כל הטקסט הזה בוודאי לא היה נכתב. לא שאני אחרתי לתחנה חס וחלילה, אלא שבמקום שלושה בודקים בטחוניים בכניסה שאיפשרו זרימה יחסית זריזה של אנשים אל התחנה, החליט מישהו ברכבת ישראל להציב בכניסה לתחנת השלום מכונת שיקוף תיקים אימתנית ולחייב את כל הנכנסים להניח את התיק במכונה.

הערה: הטקסט הזה נכתב כמכתב אל מחלקת פניות הציבור של רכבת ישראל על נסיעה מסוייטת במיוחד ב 18 לאוגוסט, ומפורסם פה בשינויים קלים בלבד. אני מקווה שברכבת ישראל יחליטו להתייחס למכתב הזה, ואם כן, תפורסם בהמשך גם תגובתם.

תור לרכבת

שני מאבטחים מתפעלים את המכונה, עוד מאבטחת מפנה את האנשים להניח את התיקים במכונה ועוד מאבטח מחזיק את השער המצפצף, ארבעה מאבטחים ותור אינסופי. שמאחד שלושה תורים לתור בודד. נשגבה מבינתי ההתעקשות לבדוק תיקים של חיילים במיוחד את של אותם חיילים קרביים הנושאים עליהם נשק ומציגים את החוגר למאבטח.

המאבטחים בתחנת השלום ידועים בגישתם המזלזלת והאדישה לנוסעים, והתור שנוצר בכניסה בסביבות השעה 5 הפך לסיוט של כל נוסע רכבת המפחד לאחר את הרכבת שלו. הוספתה של המכונה הזו והפיכה של 3 עמדות בידוק לעמדת בידוק בודדת רק מאריכה את התור. כך, למרות שאל התחנה הגעתי ב 17:10, אל הרציף הגעתי רק ב 17:16, מזל שהרכבת שאמורה הייתה להגיע ב 17:14 הגיעה רק ב 17:20.

במשך השנים, הרגילה הרכבת את הנוסעים לגבי מקומות העמידה על הרציף, אנחנו עדיין לא יודעים לחזות בדיוק איפה תיפתח הדלת, אבל רוב הנוסעים כבר למדו איפה בערך לעמוד כדי לעלות לקרון הרצוי, רק שאתמול, נהג הרכבת החליט לעצור את הרכבת הרבה יותר מוקדם מהרגיל – בערך במרחק של קרון וחצי מהמיקום הרגיל. בתוך שניות הפך הרציף הצר והעמוס לגוש של אנשים המסתערים על הקרון ורומסים אחד את השני בשביל הסיכוי למקום ישיבה. הסכנה שמישהו יפול ברווח שבין הרציף לקרון או לחילופין סתם ירמס ע"י אדם אחר הייתה מאוד מוחשית וכבר יצא לי לשמוע לא מעט אאוצים ו"תיזהר אדיוט אתה דורך עלי".

הכל הסתיים כשנכנסתי אל הקרון ואף הצלחתי לתפוס מקום, לרגע לא חששתי שזהו רק הסיפתח של הסיוט. כשבאתי לסגור את החלון הפתוח (עד כמה שאפשר לקרוא לדבר הזה חלון) ביקשו שאר הנוסעים בקרון שאשאיר אותו פתוח שכן המזגן לא עובד. כששאלתי את המאבטח שבדיוק עבר בקרון אם ניתן להדליק את המזגן הוא ידע להסביר לי שיש תקלה ואין מזגן בכל הרכבת. גם מאבטח אחר שעבר בקרון אישש את דבריו והבטיח שהמצב זהה בכל הרכבת.

יש לי זמן אני לא ממהר

30 ומי יודע כמה מעלות בחוץ, קרון רכבת עמוס באנשים, הבל פה מתערבב באוויר עומד וכל אספקת האוויר הטרי שנכנסת אל הקרון מגיעה מחלון שאותו אפשר לפתוח רק כדי חרך. בתוך 10 דקות הפך הקרון לאסופה של אנשים מזיעים. מזל שאין בקרונות הרכבת את אותם הפטישים המוכרים לנו מהאוטובוסים שכן ללא ספק אם היו כאלה, הנוסעים היו טורחים לייצר מקורות איוורור נוספים. זו גם הפעם הראשונה שבה שמתי לב שלמרות שמעל חלק מהחלונות מודבקת מדבקה האומרת "חלון יציאת חרום" אין באמת שום דרך קלה ופשוטה להעיף את החלון הזה החוצה. אומנם במקרה הזה נחסכה לרכבת ישראל העלות של רכישת חלונות חדשים אך תמהני מה יקרה אם וכאשר יקרה מקרה חירום אמיתי שיצריך את העפתם של החלונות הללו.

וכך, העברנו את כל הנסיעה לחיפה בעודנו מנופפים בפיסות העיתון שכיסו כל מדף פנוי, לשם שינוי הודתי לרכבת ישראל על כך שהיא לא טורחת לפנות את הזבל מהקרונות.

אני מניח שהייתי יכול לשכוח בקלות מכל הסיפור הזה אם כאן הוא היה מסתיים, משהו על צרת רבים חצי נחמה ועל זה שכולם סובלים אז גם אני יכול, רק שבבואי לרדת מהרכבת בתחנת מרכז השמונה בחיפה נתקלתי בגל קור מפתיע שהגיע מהקומה העליונה של הקרון (הייתה זו רכבת קומותיים). בעוד שאנחנו התבשלנו בחלקו התחתון של הקרון ישבו להם אנשים חצי קפואים בקומה העליונה והתעבות של כפור כיסתה את התיקרה.
המסקנה המתבקשת היא, שאותם המאבטחים שהבטיחו לנו תוך כדי העמדת פנים של "גם אני סובל פה" שהתקלה היא בכל הרכבת שיקרו לנו בפנים וזה החלק שהכי הרתיח אותי בכל הסיפור, שכן אם מדובר אך ורק בתקלה מקומית במקום ספציפי, מן הראוי היה להגיד שאין מזגן בחלק התחתון של הקרון הספציפי, בהתחשב בכך שהרכבת הנכנסת לתחנת השלום עדיין ריקה ברובה רוב הסיכויים שהייתי מוצא מקום בקרון אחר ולא נאלץ לסבול במהלך כל הנסיעה.

אז מה היה לנו פה?

מאבטחים הפרושים בצורה לא אופטימלית, המעכבים את הנוסעים ויוצרים פקק בכניסה לתחנה.

רכבות מאחרות

בלגן ומהומה ברציפים

סכנת חיים ברציפים

קרונות ללא מיזוג

מאבטחים המשקרים לנוסעי הרכבת

יציאות חירום חסומות

ולמען הסדר הטוב
פה בערך הסתיים המכתב, כלומר יש עוד פיסקת המשך שמזמינה את דוברות הרכבת להגיב על הטענות ביחד עם ציון העובדה שהעסק יפורסם אצלי בבלוג. להגיד שאני באמת מצפה שיקרה משהו? אני מסופק, אבל מקווה.

הרכבות עדיין מאחרות, הרבה פחות אומנם, אבל בהחלט מאחרות. הפיתרון של הרכבת הוא "מדד דיוק הרכבות" שמציין באתר החדש עד כמה הרכבות מדייקות בהגעה. בכל פעם שבדקתי, גם כשהרכבת אחרה ב 30 דקות עדיין המדד הזה נע בתחום של 85-95 אחוזים. הסיבה אגב, מאוד פשוטה ומתחבאת באותיות הקטנות, בדומה ל 29 דקות זה לא חצי שעה, הרי שאיחור של פחות מ 5 דקות לא נחשב ע"י רכבת ישראל כאיחור. עצם העובדה שהאיחור הזה משמעו עבורי (ועבור אנשים נוספים) הוא זמן המתנה של 30-40 דקות בתחנת האוטובוס הוא לחלוטין לא רלוונטי לרכבת ולא מעניין אותה. מצד שני, כלקוח שבוי אין לי באמת אלטרנטיבה.
פעם לפחות יכולתי לרכוש כרטיס מקום שמור ולהיות בטוח שיהיה לי איפה לשבת. אבל האקט האחרון של רכבת ישראל כלל את ביטול המקומות השמורים בחודש אוגוסט בגלל "העומס הצפוי". האם הרכבות באמת הרבה יותר עמוסות? כאחד שנוסע על בסיס יומי כבר 3 שנים, התשובה שלי היא - לא, הרכבות לגמרי לא נראות יותר עמוסות. נהפוך הוא, לרוב יש מקומות פנויים גם אחרי בינימינה והרכבת מתמלאת רק בחדרה (בניגוד לתקופות בהן אנשים ישבו על הריצפה כבר בעתלית).
על מה אני מלין אם אין בעיית מקומות? ובכן, עצם העובדה שאין בעיית מקומות לא מונעת את ההסתערות הברברית על הדלתות של הרכבת ברגע ההגעה שלה לתחנה. אם עד היום לפחות יכולתי לעלות בשקט על הקרון מבלי לחטוף מכות מעשרות חיילים, הרי שכיום גם זה אינו אפשרי.

בסופו של דבר, כך הסביר לי פעם נוסע שהוא בגדר "מקור מבפנים", הנוסעים לא מעניינים את הרכבת, רכבות הנוסעים הן סוג של צפרדע שהרכבת צריכה לבלוע על מנת לתפעל את העסק הרווחי באמת - רכבות המטען. בהעדר תחרות, גם הלקוח הכי מעוצבן ישאר לקוח משלם ועכשיו, עם הדיבורים על אגרת הגודש בכניסה לת"א, ככל הנראה יגיעו עוד לקוחות שכאלה. כמות הנוסעים שבאמת מנצלת את כרטיסי הפיצוי היא זעומה, מה גם שהאיחורים הם לרוב קטנים מ 30 דקות. אומנם התחיל להתפתח איזשהו תהליך שמסדיר את הזכות של נוסעים לתבוע את הרכבת על איחורים אבל עד שזה יקרה עוד רחוק היום.

ובינתיים, נותר רק לרתוח מבפנים ולחכות לתגובה רשמית.

Popularity: 30% [?]

ארנקים ממאדים, ארנקים מנגה

אם אתה צריך מזומן יש לי בארנק צעקה לי אישתי מהחדר הסמוך כששמעה אותי מתלונן על כך ששוב אני צריך לחפש כספומט בבוקר. היות ואישתי עצמאית ורוב התקבולים שלה מתקבלים במזומן, זה תקופה ארוכה שהארנק שלה מהווה תחליף לכספומט. זה מאוד נוח במיוחד בהתחשב בעמלות הנוראיות שהבנקים טורחים לקחת מאיתנו על כל משיכת כספים.

שתי דקות מאוחר יותר אני מגיע אל החדר ומוסר לה את חיית המחמד הענקית אותה היא מכנה ארנק. קחי, אני אומר לה, אני תמיד מפחד שאני אפול פנימה או משהו. רגע לאחר מכן, אחרי מבט חצי מבודח קליק קלק אחד ושני ריצ'רצ'ים אני עם 200 שקל ביד ואישתי שולחת אותי להחזיר את חיית המחמד לתיק שלה.

הכל מתחיל זהה, אנחנו נולדים עירומים והורינו דואגים לנו לכל צרכנו. בבית הספר היסודי אנחנו מגלים את התענוג של לקנות קרטיב או קרמבו (תלוי בעונת השנה) בסוף יום הלימודים במכולת של וויצמן הזקן. אנחנו משנוררים אלף שקל מאבא, אלף שקל מאמא (שזה אומר "שקל חדש אחד" מאבא ו"שקל חדש אחד" מאמא, זמנים אחרים כסף אחר) ומהר מאוד אנחנו משיגים ארנקון כזה או אחר עם ציור של מיקימאוס (או דורה, תלוי מאיזו תקופה אתם) לשים בו את שני השקלים שלנו. כמה שנים מאוחר יותר, חטיבת הביניים כבר רחוקה יותר, וכל תלמיד מקבל שתי תוספות מהותיות – כרטיס תלמיד וכרטיסיה. בד"כ זה כרוך בשידרוג של הארנק ועדיין, הם נראים זהים.
והנה גיל 16 מגיע, ת.ז נדחפת אל תוך הארנק ובעקבותיה גם כרטיס כספומט לחשבון הבנק החדש, בגיל 17 מצטרף רשיון הנהיגה ובגיל 18 יתווסף פנימה גם החוגר ועדיין, הארנקים נראים פחות או יותר אותו הדבר. פה בערך, מתחיל הפיצול, בעוד שהארנקים שלנו נשארים ריקים ודקיקים הארנקים שלכן תופחים למימדי ענק.

אולי כל האשמה היא בצה"ל, עד לא מזמן חיילות שלא נשאו נשק חוייבו בפקודה לשאת תיק צד שחור מטופש שחולק להן בבקום. הסיבה הרשמית לקיומו של התיק הייתה שהוא שימש כמנשא ושליפה מהירה למיכל גז מדמיע עליו הייתן אמורות לחתום ביחד עם התיק. אמורות, כי בצה"ל, כמו בצה"ל בטח בדיוק נגמר, אזל, או שכחו להביא את המשלוח.
וכך, בעוד שאלה מאיתנו שנשאו נשק למדו להסתמך על חמשת הכיסים הקיימים במדים בלבד, רובכן מצאתן את עצמכן נגררות עם תיק ענק ריק – סוג של משקל נוצה לא נוח על הכתף.
לא הרבה אפשר להכניס בחמישה כיסים, במיוחד לא אם מדובר במדי א'. הכיס הקטן במכנס הוקדש בד"כ לחוסם עורקים (בשביל הפוזה) או לקופסת סיגריות (בשביל הריאות), הכיס השמאלי בחולצה הוקדש לת"א ופנקס שבי. הארנק והפלאפון תפסו עוד שני כיסים מה שמשאיר כיס נוסף אחד פנוי.
אתן לעומת זאת, השלכתן כל מה שהייתן זקוקות לו (וגם לא מעט דברים שלא) אל תוך התיק ככל הנראה פשוט כי הוא היה שם, והיה שם מקום, אחרת, אין לי שום דרך להסביר את כמות הג'אנק שהסתובבה בתיקים הללו.

ארנק גברי ארנק נשי

פעם בחודש – חודשיים יש לי טקס ניקוי ארנק קבוע. אני מוציא החוצה את כל הקבלות, ניירות, פתקיות ולמעשה, את כל מה שלא מחובר ומתחיל למיין. הזבל הולך לפח, הדברים החיוניים חוזרים אל תוך הארנק וכל מה שבספק מוכנס אל המגרה.
ארנק נשי לעומת זאת, לפחות מהמדגם הלא ממש מייצג אבל די ברור, נמצא תמיד על סף פיצוץ. יש שם שלל כרטיסים שאין לך מושג מתי קיבלת ומאיפה, בחלקם את לא בטוחה שעוד תשתמשי, בחלקם האחר את בטוחה שלא תשתמשי ובכל זאת, מתי בפעם האחרונה העברת את הארנק שלך ניקוי? אני מנחש שבפעם האחרונה שהחלפת ארנקים.

כמובן שהארנקים הם רק סוג של מיקרוקוסמוס לאחיהם הגדולים יותר – התיקים. הנוהל של להסתובב עם תיק צד לא עוזב אתכן גם אחרי השחרור ואין מראה נפוץ יותר מאשר בחורה הצוללת במבט נואש אל תוך התיק שלה במטרה למצוא את מכשיר הסלולר לפני שהצילצול יפסק. הבחור הממוצע לעומת זאת יסחוב על עצמו לכל היותר פאוץ' בהצלב (כן, בדיוק כמו ה M16 מהצבא) שבתוכו יהיה ארנק, סלולר ומפתחות. גם זה כמובן, רק בהנחה שהוא לא נמנה על אותם בחורים עם ארנק בכיס האחורי, סלולר בחגורה ומפתח בכיס הקדמי של המכנס.
הבחור הממוצע, לא צריך לצלול בחיפושים אחר הסלולר שלו, הוא פשוט מכניס יד לפאוץ' ומוציא אותו.

התנצלות ובקשה
כן, הפוסט הזה אולי בעל ניחוח סקסיסטי אבל הוא נכתב בכוונה הומוריסטית וכך יש לקחת את כל הכתוב בו. חוץ מזה, אתם מוזמנים לצלם את הארנק שלכם ולכתוב מה הוא מכיל בתגובות. זה לא יהיה מדגם מייצג, אבל עלול להיות מדגם משעשע.

ולפעם הבאה, סקר קטן – ת.ז עליכם, כן, או לא?